חיפוש
לחיפוש משרות

איזור אישי

דרושים לפי תחומים

דרושים לפי אזור

דרושים לפי מילות מפתח

דרושים לפי חברות

משרות בלעדיות

דרושים ללא קובץ קו"ח

כניסה לסוכן המשרות

הרשמה לסוכן המשרות

משרות אליהן פנית

משרות מסומנות

משרות חמות

חברות מגייסות

סופר פארם אלעל teleperformance סנטר נכסים

זו לא רק השכלה, זה גם סטאטוס / שוקי שטאובר

הכנס השנתי של היחידה להכוון תעסוקתי באוניברסיטת תל אביב דן, מטבע הדברים, בקשר שבין השכלה אקדמית ותעסוקה. בדיון שפתח את הכנס השתתפו פרופסור רמי יוגב, מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה, שדיבר על הירידה בנכונות להצטרף לכוחות ההוראה כתופעה שאינה אופיינית רק לישראל; ד"ר חיים סעדון, דקאן הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה, שדיבר על מעמדם של בוגריה בשוק התעסוקה ושרון אריאלי, מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, שהציגה ממצאי מחקר על ההבדלים הערכיים שבין בית הספר למנהל עסקים לבית הספר לעבודה סוציאלית. 

פרופסור רמי יוגב מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב
אמר כי בעתיד יחסרו מורים בישראל. הוא הביא ממצאים המצביעים על כך שהגיל החציוני של מורים בתיכון הוא כיום מעל ל- 50!
בארצות המערב כבר מייבאים מורים מחוץ לגבולות המדינה. מורים רבים מוצאים את דרכם מאנגליה לארה"ב; ואנגליה עצמה מייבאת מורים ממזרח אירופה.
המחסור במורים התחיל בעיקר במקצועות המדעיים אבל הוא מחלחל גם למקצועות ההומאניים.

בארץ יש לתופעה זו משנה חומרה משום שאין מאיפה לייבא מורים, גם אם נרצה לעשות כן. מורים דוברי אנגלית פרושים על פני הגלובוס, מורים דוברי עברית, נמצאים בעיקר בארץ.
כמו כן, מנגנוני ניהול מערך החינוך מונעים פרישה מוקדמת של מורים, למרות שזו מתבקשת במקצוע כה שוחק. כך נוצר מצב כי מורים ותיקים ושחוקים אינם יכולים לפנות את מקומם למורים צעירים. הצעירים, מצדם, ממילא אינם ששים להצטרף למקצוע שאלו הם מאפייניו הארגוניים.
גורם מערכתי נוסף שהביא למגמה השלילית בארץ הוא הלחץ שיש בשנים האחרונות על המורים להביא את תלמידיהם להישגים מוכחים. לחץ זה העצים את רמת הנשירה מהמערכת של מורים קיימים ופגע ברצונם של חדשים להצטרף אליה.  

יוגב הצביע על תופעה נוספת: אם בעבר חלק הארי של המורים בארץ הגיע מקרב מעמד הביניים, הרי כיום הולך וגדל מספרם של סטודנטים להוראה, בעיקר במכללות (27 מוסדות הוראה כאלו פועלים ברחבי הארץ), הבאים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יחסית. משמעות הדבר כי לרבים מהם אין, בלשונו של יוגב, את
ה 'הון התרבותי' שמערכת החינוך מבקשת כי יונחל לתלמידים.

הניסיון להחזיר למקצוע ההוראה סטודנטים הבאים מקרב המעמד הבינוני נעשה בדרך כלל באמצעות הניסיון לשפר את שכרם. מאבק מתמיד זה מנוהל, מטבע הדברים, על ידי ארגוני המורים.
'בכך אין די', סבור יוגב, 'תחום ההוראה צריך חזון חדש שייצור אטרקטיביות למי שירצה לעסוק בהוראה'.
לטענתו, מתכונת הלימודים בתיכון אינו שונה מזו שהייתה גם לפני מאה שנים. לימוד של שורה של מקצועות בתחומים מגוונים שאין ביניהם שום קשר. 'כל הרפורמות שביקשו לעשות במערכת החינוך, היו בתחום הארגוני. לא נעשה שום ניסיון רציני לבצע רפורמות במסגרת התכנים הנלמדים. כמו למשל, לימודים בתיכון מכווני התמחות כמו במדעי הטכנולוגיה'.
'ללא שינוי מהותי כזה', כך יוגב, 'הסיכוי למיצוב מחדש של מקצוע ההוראה אינו גבוה במיוחד'.


ד"ר חיים סעדון, דקאן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
, הציג בגאווה את הישגי המוסד אותו הוא מייצג.
סעדון העלה על נס את קלות הנגישות של הסטודנט ללימודים באוניברסיטה זו, מה שעושה אותה ל 'פתוחה'.
'כדי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה', אמר סעדון, 'אין צורך בבחינה פסיכומטרית ושאר תנאים מגבילים.
לסטודנט גם שליטה רבה לאין שיעור על תוכנית וקצב הלימודים שלו. כל שהוא צריך זה לעמוד במטלות האקדמיות הנדרשות כדי לזכות בתואר.'


ד"ר חיים סעדון, דקאן הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה                        צילום: מרקוביץ גדעון

סעדון הדגיש כי ה 'פתיחות' אינה פוגעת באיכות הלימודים והדגים מקרים בהם בוגרי האוניברסיטה הפתוחה המשיכו ללימודים לתואר שני באוניברסיטאות ה 'סגורות'.
זאת אומרת שהאוניברסיטה הפתוחה שימשה מעבר לסטודנטים שלא יכלו להתקבל בדרך הרגילה ללימודים אקדמיים; בין אם חסרו תנאי קבלה כמו תעודת בגרות, או שלא יכלו ללמוד במסגרות הזמן המקובלות בשל הצורך, למשל, לעבוד במשרה מלאה.

ניכר היה שסעדון ניסה להציג בהרצאתו בעיקר את יתרונותיה של האוניברסיטה הפתוחה. למשל, הוא הציג בגאווה סיפור של בוגר המוסד שהקים עסק ונטה להעסיק בו דווקא את בוגרי האוניברסיטה הפתוחה.

עם זאת סעדון הודה כי מבחינת שוק התעסוקה אמנם יש בעייה לבוגרי האוניברסיטה הפתוחה הנובעת מהתדמית הלא מוצדקת.
סעדון צודק. מקובל להניח כי מעמדם, כמו המעמד התעסוקתי של סטודנטים בוגרי מכללות אקדמיות, נחות בעיניהם של רבים מהמעסיקים (ולא תמיד בצדק) מזה של בוגרי האוניברסיטאות ה 'סגורות'.

ההמחשה לכך, בהקשר זה, לא אחרה לבוא. בדיון שנערך מאוחר יותר נשאל ליאור רון, סמנכ"ל משאבי אנוש של מרכז הפיתוח בישראל של חברת התוכנה הגלובלית SAP, אם היה מקבל לעבודה בוגרי מכללות ותשובתו הייתה 'לא ממש'. מנהלי היחידות אצלו יעדיפו כי עובדיהם יהיו בוגרי טכניון או אוניברסיטאות מוכרות.
רון נימק זאת בכך שמנהלים בוחרים עובדים הבאים מרקע דומה לזה שלהם.

טיעון זה אולי מסביר מדוע אותו מנהל בוגר האוניברסיטה הפתוחה, עליו סיפר סעדון, מעדיף עובדים בוגרי אותו מוסד. אולי גם אותו מנהל אינו רוצה להעסיק עובדים שמיצובם המקצועי גבוה משלו.
סיבה נוספת אשר אפשר שמנחה את שיקוליו הוא מיצובם התעסוקתי. אם מעסיקים נבחרים מעדיפים בוגרי טכניון משמעות הדבר היא שלבוגרי האוניברסיטה הפתוחה והמכללות ניתן לשלם שכר מעט נמוך יותר, כי יכולת המיקוח שלהם פחותה.

תמונה זו מצערת משום שהאוניברסיטה הפתוחה היא כן גוף אקדמי רציני. על כך הסכימו גם דוברים אחרים בכנס. פרופסור רמי יוגב למשל, הוסיף וציין כי בשנים האחרונות גם תדמיתה של האוניברסיטה הפתוחה השתפרה.

בעייתה של האוניברסיטה הפתוחה היא התדמית ועם בעיה זו עד היום קברניטי האוניברסיטה הפתוחה עדיין לא יודעים כיצד להתמודד. גם משרדי הפרסום שהעסיקו לא הושיעו אותם.

בשיחה עמו חולק סעדון על מסקנה זו שלנו וטוען כי במקרה זה, שהביא בפני שומעיו, ההיפך הוא הנכון. לדבריו, התואר במדעי המחשב הנרכש באוניברסיטה הפתוחה נחשב לאחד מן הטובים בארץ.

שרון אריאלי מהאוניברסיטה העברית, מן הסתם מוסד אקדמי ללא בעיה של תדמית, הציגה מחקר מעניין שערכה עם עמיתים במסגרת בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית.
המחקר הציג הבדלים בין ערכים של בתי ספר הפועלים בין כתלי האוניברסיטה. הבדלים שממילא משקפים את ההבדלים בין ערכיהם של הסטודנטים המבקשים ללמוד במסגרתם, 'כי אנשים הרי מעדיפים לעבוד (או ללמוד) בארגונים המאפשרים להם לממש את ערכיהם', לדברי אריאלי.

במחקר נמצא כי ערכיו הבולטים של בית הספר למינהל עסקים היו 'כוח' ו 'השגיות'. לעומת זאת, ערכי בית הספר לעבודה סוציאלית היו 'צדק חברתי', 'שיתוף פעולה' ו 'קידום הזולת'.
הערכים נבדקו במספר דרכים. למשל, באמצעות סקירה של אתרי האינטרנט של בתי ספר אלו באוניברסיטה העברית. באתרים אלו מתוארים בתי הספר ומסלולי לימודיהם.
בטקסט המופיע באתר של בית הספר למינהל עסקים חוזרים על עצמם מילים כמו 'קידום', 'הובלה' ו 'הישגים'. לעומת זאת, באתר בית הספר לעבודה סוציאלית נמצאו חזרות רבות על מילים כמו 'שיתוף' ו 'השתלבות'.

ממצאים אלו מזכירים לנו את הפרסומת המוכרת של המסלול האקדמי של המכללה למינהל, בה בולט מתחת ללוגו של המוסד הסלוגן 'אל תשתלב, תוביל'.

אריאלי ועמיתיה בדקו אם לערכיהם של בתי הספר יש השפעה על ערכיהם של הסטודנטים הלומדים בהם. מהממצאים עולה כי ההשפעה מועטה. הסטודנטים באים עם הערכים ה 'מתאימים' כבר מהבית. בחינת עמדות וערכים של סטודנטים בשנה א' לעומת עמדותיהם בשנה ג' לא הצביעה על הבדלים משמעותיים.
אריאלי: 'אם הסטודנטים עברו במהלך שנתיים אלו תהליך כל שהוא של סוציאליזציה אזי כנראה שזו באה לידי ביטוי במרכיבים מרכזיים פחות מאשר ערכים'.

לכתבה באנגלית

 
חיפוש עובדים Jobnet דרושים - חיפוש עבודה גיוס עובדים לימודי מקצוע קורות חיים הצהרת נגישות
Facebook Google+ Linkedin